בנם של מזלטוב וניסים דרעי. נולד ביום ד' בחשוון תשי"א (15.10.1950) במרוקו.

שמואל גדל והתחנך במרוקו, שם עברו עליו שנות ילדותו הראשונות. כשהיה ילד צעיר אביו נפטר, ואירוע זה הותיר בו ובמשפחתו חותם עמוק. שמואל, שכונה בחיבה סמואל או סמי על ידי יקיריו, היה בן מסור ואח אוהב.

בשנת 1961, מתוך תקווה להתחיל בחיים חדשים, עלה עם אימו ואחיו לישראל. בני המשפחה התגוררו בקריית שמונה, שם למד בבית ספר יסודי ובתיכון. מכריו תיארו נער נבון וחד מחשבה, חברותי ואהוב על הבריות, שהתחבר בקלות וניחן בכישרון יוצא דופן לשפות. הוא למד והבין שש שפות, ושלוש מהן דיבר ברמת שפת אם.

בסיום התיכון שמואל היה נחוש לשרת בתפקיד קרבי משמעותי ולתרום למדינה.

בשנת 1968 התגייס לצה"ל ושירת כלוחם בשייטת, יחידת הקומנדו הימי של חיל הים. שמואל עבר מסלול הכשרה מפרך, שדרש כושר גופני, משמעת ברזל וחוסן נפשי. עד מהרה בלט כלוחם מקצועי, מסור ונחוש. שירותו כלוחם נגדע בעקבות תאונת אימונים. לאחר תקופת החלמה, עבר לשרת ביחידה אחרת.

גם לאחר השירות הצבאי בחר להמשיך לשרת את הציבור ולפעול למען ביטחונו.

בשנת 1973, שמואל הצטרף למשטרת ישראל ושירת במדור המרכזי של מחוז תל אביב, היחידה ללחימה בפשיעה חמורה. תחילה עבד במחלק הבילוש ובהמשך שירת גם במחלק תשאול, המופקד על חקירות מורכבות. שמואל היה שוטר אהוב ומוערך בקרב מפקדיו ועמיתיו ליחידה. נודע כשוטר אמיץ ובעל יושרה, שביצע כל משימה במקצועיות מעוררת השראה, באחריות וברצינות. כך גם היה באירוע שאליו הגיע עם שני בלשים ולפתע מצא עצמו נלחם לבדו מול עשרות פורעי חוק. למרות הסכנה הממשית פעל באומץ לב ובנחישות. במהלך האירוע נפצע והושבת מפעילות למשך כחודשיים.

לצד השירות התובעני, שמואל הקים משפחה. הוא נישא וכעבור זמן נולד בנו ניסן. היה בן זוג תומך ואב מסור שהרעיף על בנו אהבה וגידל אותו לערכים של יושרה, אחריות וכיבוד הזולת.

בשנת 1977, לאחר שביסס את מעמדו כשוטר מצטיין ומבטיח, נשלח לקורס קצינים שנועד להכשירו לתפקידי פיקוד בכירים.

במהלך הקורס חלה בחיידק אלים שגרם לקריסת מערכות. המחלה הותירה בשמואל פגיעות קשות, ובהן פגיעת ראש ואובדן ראייה. בשנת 1982 הוכר כנכה ושוחרר משירות בדרגת מפקח.

במהלך השנים חלה הידרדרות במצבו הרפואי, אך למרות האתגרים הבריאותיים, שמואל בחר שלא להיכנע לקושי והמשיך להתמודד באומץ, בנחישות ובתעצומות נפש.

שמואל דר נפטר ביום ט"ו בתמוז תשס"ז (1.7.2007). בן חמישים ושבע בפטירתו. הובא למנוחות בבית העלמין גורדון בראשון לציון. הותיר אחריו אישה ובן.

שמואל מונצח באתר גלעד המשטרתי ובאנדרטה שבמכללת השוטרים בבית שמש.